אם אנחנו רוצים לבדוק ולחקור מחשבה מסוימת, עלינו לעצור אותה, כדי שנוכל להתבונן בה. המחשבות מתרוצצות במוחנו כל הזמן, אפילו בלי שנשים לב ויש להן דרכים לחמוק ממודעותו של האדם, בשביל לעשות את מלאכתם. הדרך לעצור אותן, היא על ידי כתיבתן על דף.
זהו! כתבנו מחשבה (ניקח לדוגמא את המחשבה הנפוצה: "היא צריכה יותר לכבד אותי"). עכשיו, המחשבה בידינו ואנחנו יכולים "ברגישות ובנחישות", פשוט לבדוק אותה:
- האם היא אמת?
- ומה המציאות? (האם נוכל לראות, שמחשבתנו פשוט מתווכחת עם המציאות…?)
- האם אנחנו יכולים להיות בטוחים שהיא אמת?
- האם אנחנו באמת יכולים לדעת מה המציאות ואיך היא צריכה להראות…?
- האם כשאנחנו מאמינים למחשבה, זה מביא לחיינו אושר או סבל?
- בעסק של מי אנחנו מתעסקים, כשאנחנו מאמינים לה?
- מי נהיה, אפילו רק לרגע, אם המחשבה הזאת לא תהיה?
- מי אנחנו, כשהמציאות נשארת כמו שהיא ומוחנו ריק מכל מחשבה אודותיה?
ראינו מי אנחנו עם המחשבה ומי אנחנו בלעדיה,
עכשיו אנחנו יכולים "לפתוח את הראש"
ולבחון את הענין הנידון במחשבה, מזויות נוספות שלו:
נהפוך את המחשבה לשלילה:
"היא לא צריכה לכבד אותי יותר…"
זה כבר קשה… אבל בכל זאת, למה זה יכול להיות נכון?
למה זה טוב עבורי שהיא לא מכבדת אותי?
האם יש דברים שאני מרויח כתוצאה מחוסר הכבוד הזה?
האם אני יכול לראות ולהבין למה הקב"ה גרם לי כזאת בחיי?
נהפוך את התפקידים:
"אני צריך לכבד אותה יותר…"
איפה אני לא מכבד אותה מספיק?
למה זה נכון שאני צריך לכבד אותה יותר? מה ראוי בה לכבוד?
האם אני מתנהג כלפיה כפי שאני מצפה שתתנהג כלפי?
האם אני יכול לראות שאנחנו דומים: לה קשה לכבד אותי וגם לי קשה לכבד אותה…
נהפוך את המחשבה לעצמנו:
"אני צריך לכבד את עצמי יותר…"
איפה אני לא מכבד את עצמי מספיק? (אולי כשאני כועס, מקפיד וצועק…?!)
מדוע זה נכון שאני צריך לכבד את עצמי יותר? (מהם המעלות שלי הראויות לכבוד?)
האם אני יכול לראות שמה שאני דורש ממנה לעשות עבורי – אני עצמי מתקשה לעשות עבור עצמי…
היפוך הנכונות:
"אני מוכן לחוות שוב שהיא לא מספיק מכבדת אותי…"
מתי אהיה יותר מועצם, אם אתנגד למציאות הזאת או אם אסכים להיות מוכן לה…?
