אתה מתעורר בבוקר והמרירות ממלאה את הלב והגרון: עצבות, חוסר חשק וחוסר משמעות. לא פלא שקשה לקום ולתפקד וכל ההתנהלות בעצלתיים...
השאיפות הרוחניות והלימודיות שלך 'בשמים', אבל הביצוע בקושי בארץ 🙁 אתה חי בתחושה מתמדת של תסכול, כשלון וריחוק מהקב"ה...
"אני שונה", "אני נחות", "מה הם חושבים עלי?", "האם אני נראה מוזר?" "למה אני עסוק כל הזמן במה חושבים עלי?", "ולמה רק אני כל כך מסובך?"
עסקים זה לא בדיוק התחום שלך והיית מעדיף שהכסף יזרום אליך איכשהו מהשמים. בתכל'ס, אתה מייחל להרבה יותר וחי בחוסר אונים לגבי הביצוע...
פחד קהל ובמה, פחדים וחששות מהחברה, פחד מערבים, מנחשים, מדם, מגובה, מטיסה, מלהישאר לבד, פחד מכל מה שזז וגם ממה שלא 🙁
אני מצפה מעצמי לשלימות. בודק את מעשי ואת פנימיותי עד לרזולוציות הקטנות ביותר. מאשים את עצמי בכל דבר שקורה. עצוב, מריר ומתוסכל...
רגישות עמוקה היא סוג של אופי מולד, כלומר, תכונה שנולדים איתה, שגורמת לאדם להיות:
1. בעל חשיבה עמוקה ורגש עמוק.
2. עירני מאוד לפרטים, משמעויות ורגשות.
3. בעל נפש עדינה ותגובתית מאוד, שמייחסת משמעות לכל דבר ומתפעלת ממנו בעוצמה ולעומק.
הרגישות העמוקה גורמת לבעליה: לקחת כל דבר ללב. להיות מושפעים בקלות מאוירה של לחץ או ביקורת. להתבלבל מהרבה אנשים או אירועים בבת אחת. להיות מוטרדים מאוד מתחושות כמו כאב, רעב ועייפות. להתעייף מהר ולהרגיש צורך תכוף בהפוגות. לחוש כמיהה עמוקה למשמעות, רוחניות ואהבה.
התופעות הנפשיות הללו עלולות לגרום לדימוי עצמי נמוך, לחוסר הבנה עצמית, לקושי למצוא את עצמם בעולם ולהביא את הייחודית שלהם לידי ביטוי, להרגשת חוסר נפשי ולעוד אינספור דברים לא נעימים, מה שבקלות יכול להפוך לתחושת 'אבוד', להתפתח לדכאון, חרדות, כפייתיות ועוד, ולהגיע למצוקה רגשית של ממש.
אפשר! בטח שאפשר!
אבל לפני זה… אפשר מילה אישית?
תודה על ההקשבה 🙂
אני עצמי בעל רגישות עמוקה מאוד.
החל מגיל ההתבגרות, למרות הצלחתי הרבה בלימודים ובחברה, סבלתי מאוד מבחינה רגשית, בלי להבין על מה ולמה.
במשך שנים רבות חיפשתי הבנה למה שקורה לי ותרתי אחר כלים ותובנות שיעזרו לי להרגיש טוב ולחיות טוב.
ניסיתי לעזור לעצמי בעזרת ספרי מוסר. נהניתי והתחברתי מאוד לעבודת המידות ולתודעת התכלית, נתרמתי המון. אבל לגודל הפתעתי ותימהוני, לצד התועלת הרוחנית ואפילו הנפשית, הם גרמו לי להרגיש יותר ויותר גרוע…
ניסיתי להיעזר בשיטות ובתובנות פסיכולוגיות שונות. זה קידם אותי, אבל לא באמת ירד לעומק ולא באמת נתן הבנה ולא מספיק שימח מבפנים…
רציתי לשתף ולקבל עצה מרבנים או אנשי מקצוע, אבל לא ידעתי אפילו להתחיל להסביר מה אני מרגיש וממה אני סובל ולמה. הרגשתי שאף אחד לא מבין באמת מה עובר עלי ואולי בכלל אי אפשר להבין…? אולי אני כל כך משונה וכל כך מוזר שאין למה שעובר עלי בכלל הבנה…?!
עד ש…
עד שאחרי מבוכה וגישוש של שנים רבות, נפגשתי עם דבר ששינה את חיי לטובה: התוודעתי למושג 'אדם רגיש מאוד'.
למדתי עליו המון בכל מקום אפשרי (ואין הרבה מקומות כאלה). העמקתי בו וניתחתי אותו במשך מאות שעות לאורך ולרוחב. הכרתי אנשים רגישים רבים ששיתפו אותי בחווית החיים שלהם. כל זה עזר לי לקבל סוף סוף הבנה אמיתית ועמוקה של עצמי ושל מה שעובר עלי והבנה של אנשים רגישים מאוד בכלל.