לא מזמן רכשתי עבור צורך מסוים, את המיקרופון המשוכלל הזה:
הוא נועד לקליטה של קולות עדינים מאוד ולכן הוא בנוי עם מנגנון פנימי עדין ביותר, שרגיש לכל רשרוש, מה שהופך אותו לרגיש בעצמו ועלול לקלקול מכל מכה הכי קטנה. לכן, החברה ממנה קניתי אותו, שלחה לי אותו עם מלא קופסאות ריקות מסביב הקופסא שלו בעצמו ובתוספת אזהרה מפורשת, להיזהר איתו אפילו ממכות קלות, כי כל מכה קלה עלולה לזעזע אותו ולשבור אותו מבפנים.
בתוך הקופסא שלו בעצמו, היה את הספוג העבה מאוד הזה:
אתה מבין?
יש מיקרופונים רגילים, שנועדו לקלוט קולות רגילים ואת זה הם מסוגלים לעשות במשך עשרות שנים. הם מיוצרים מחלקים רגילים, חזקים ויציבים ולכן גם אם מופיע בסביבה קול שהוא קצת גבוה מהרגיל או שהם מקבלים מכה קטנה – לא קרה כלום. ואת הקולות העדינים והדקים שבסביבה? בזה הם בכלל לא מבחינים… קל להם יחסית לחיות בתוך העולם, כי הקולות הרגילים הקיימים בעולם מתאימים למבנה הפנימי שלהם ומזעזעים אותו במידה סבירה ומותאמת
ויש מיקרופונים עדינים, שנועדו לקלוט קולות עדינים ודקים ולשם כך מייצרים אותם מחלקים עדינים ורגישים מאוד. בגלל היכולת המופלאה שלהם לקלוט רשמים עדינים ודקים, הם עצמם כל כך פגיעים לכל מכה וכל רעש חריג עלול לזעזע אותם ואולי אפילו לשבור חלקים פנימיים… יודעים מה? יש מיקרופונים כל כך עדינים ורגישים, שאפילו קולות רגילים לגמרי (שמיקרופון רגיל מקבל לגמרי בשלוות נפש) מזעזעים אותם כל כך, שנדרש להם זמן רב כדי לחזור לעצמם…
הבנו? כל אדם נברא עם רמה מסוימת של רגישות פנימית שעל פיה הוא ער ומבחין בדברים דקים בסביבתו החיצונית והפנימית (דקויות רגשיות בסביבה ובעצמו, דקויות אומנותיות, הבנות רוחניות) ויש לזה כמובן רמות שונות זו למעלה מזו. ככל שהמיקרופון הפנימי של האדם נברא עם רגישות גבוהה יותר, הוא יותר מבחין ויותר מתפעל מכל דבר קטן.
מונחת בזה יכולת:
– להבין אנשים יותר לעומק
– להתעסק עם דברים יותר עדינים ודקים
– לחוות חוויות פנימיות עדינות ועמוקות יותר
– להנות מיצירות מעודנות מסוגים שונים
– להתרגש ולהתפעל עמוקות מיופי וחכמת הבריאה
– להיות ער לעולם הרוחני שמעבר ולכסוף אליו
ולכן אני רגיל לומר לעצמי וללקוחות שלי ש: רגישות זו איכות
אבל…
רגישות פנימית היא גם מתכון כמעט בטוח לסבל רגשי:
– לקושי בהימצאות במקומות המוניים (בגלל הצפה של רשמים)
– לפגיעות חברתית גבוהה (בגלל ייחוס משמעויות והתפעלות גבוהה) וממילא לחרדה מאינטראקציות חברתיות
– לדרישה עצמית לחיות חיים איכותיים, נעלים ומלאי משמעות מה שמביא לביקורת עצמית, פרפקציוניזם ותחושת כישלון שמביאים לעצבות, יאוש ודיכאון.
– אוירה של ביקורת או לחץ עלולה לעשות אותם חולים ממש (פיזית!)
– ודרישות סביבתיות רגילות של סדר ושמירת זמני עלולות להיות קשות עליהם מאוד מאוד
לא נלמד כאן את כל תורה הרגישות כולה על רגל אחת, אבל חשוב שנזכור תמיד ש"רגישות זו איכות" והאיכות הזאת, היא היא שיוצרת עדינות, שזקוקה ליחס מיוחד.
לאנשים רגישים קשה בדרך כלל להסתדר עם כסף ופרנסה: להיות שכיר זה לא כל כך מתאים, להיות עצמאי זה לא כל כך קל, ובכלל, האם אוהבים להתעסק יותר עם מחשבות וערכים מאשר עם כסף… אז מה עושים?
מוזמן להרצאת זום מרתקת שתעשה סדר בענין ותעזור לאנשים בעלי רגישות גבוהה להתפרנס יותר בכבוד
להרשמה מיידית ללא עלות לחץ כאן
